משתמש:
סיסמא:
קצת על הכותב
גליל עולה
תאריך לידה
01/01/2000
קבוצה
הפועל קרית שמונה
תפקיד
בלם אחורי
+ לפרופיל המלא

עירוני קרית שמונה, לא מה שחשבתם - טור נוקב על התנהלות המחלקה

מתוך: הבלוג של גליל עולה
על ידי: גליל עולה 2
פורסם ב: 28/02/2017 20:12:44

באדיבות אתר "גליל עולה"

בלי נציגות בשלב מתקדם בגביע המדינה, ייצוג מועט לתוצרת בית בקבוצת הנוער ועם קבוצת נערים א' שמתקשה להבקיע ועלולה לרדת ליגה, לראשי עירוני קרית שמונה צריך להידלק פרוז'קטור בנוגע לעתיד.


חמש וחצי עונות שאני מסקר מקרוב את הנעשה במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה, במקביל להיותי עורך התוכן של אתר "וולה" – אתר ליגות הילדים והנוער של ישראל. שני הג'ובים הללו עוזרים לי לראות בפרספקטיבה רחבה את מצבה של מחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה, שלא נעים להגיד, אבל זו העונה הכי חלשה שלה בעשור האחרון. חשוב להדגיש לפני שאמשיך בטור נוקב זה: אין הדברים חלילה נכתבים בגנותו של אדם כזה או אחר, כמובן שאני מעריך ומוקיר את השקעתו של מר איזי שירצקי במחלקת הנוער של המועדון. הדברים נכתבים ממקום של אכפתיות וממקום של אמונה שאפשר למקסם הרבה יותר את הפוטנציאל שיש במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה.

לגביע מראה משלו. גם לליגה

זו עונה ראשונה שאף אחת מקבוצות המחלקה לא הגיעה אפילו לשלב רבע גמר גביע המדינה – כשחשוב להדגיש: רוב הקבוצות הודחו כבר לאחר משחק אחד או שניים, כשבגילאים הקטנים קבוצות המחלקה ספגו תבוסות קשות ולאו דווקא ממועדונים עם מחלקות נוער עשירות יותר, הפועל חדרה ומכבי רחובות לדוגמא. גם בעונה הזו אנו עדים לכך שבקבוצת הנוער – קבוצה שמורכבת משני שנתונים וחצי, רק שישה שחקנים מתוצרת בית שורשית השתלבו באופן משמעותי במשחקי הקבוצה, והמדאיג מכל – מצבה העגום של קבוצת נערים א', שרק בזכות יחס שערים עדיף ניצבת מעל הקו האדום של ליגת העל, זאת לאחר שלא כבשה שער זכות בתשעת משחקי הליגה האחרונים.  לצערי, אני לא מופתע. הכתובת הייתה על הקיר מזמן. אז היו שנים שהמזל עזר לקבוצות נערים א' להישאר בליגת העל, היו שנים שהתמזל מזלה של קבוצת הנוער לקלוט שחקני חיזוק ששידרגו משמעותית את יכולותיה כמו עדן שמיר ואופיר מזרחי - ובנוסף היו גם תוצרים מקומיים טובים, היו כאלה שהתייחסו ברצינות למיקומים טובים יחסית של קבוצות נערים ב' במחוז הצפוני של הליגה הבכירה - שמונה ברובו קבוצות זניחות. אני לא התרשמתי מכך. ידעתי שבסופו של דבר, אי אפשר שנים להתבסס על נסים ונפלאות - וזה בדיוק מה שקרה במחלקת הנוער של קרית שמונה בשנים האחרונות. בזמן שבמחלקות נוער רבות בארץ השתדרגו ברמת ציוד וברמת האימונים, בקרית שמונה זה מרגיש אחרת. 

גם מבט על קבוצות נערים ב' ונערים ג' לא מראה על איזו בשורה מרנינה לעתיד, לא רואים שם שנתונים מוכשרים כמו שהיו שנתונים קודמים של ילידי שנתון 89 (שלומי אביסדיריס, קובי בן חמו ועוד), שנתון 90 (עדי אלישע, אלון בוזורגי ולירון אלימלך), שנתוני 92-93 (עידן שפשה, יואל צ'חנוביץ', נאור עבודי, נועם קלמנוביץ') ושנתוני 95-96 (אופיר טקיאר, ענבר שרון, בר הלל, רותם גולן, אלדר שפשה ודן כהן). אל תתרשמו מזה שקבוצת נערים ב' מדורגת בחלק העליון של טבלת ארצית צפון, מדובר בליגה שבה יש אולי 3 קבוצות שיוכלו להשתלב בעונה הבאה בליגת העל של שנתון נערים א'. הסגל הנוכחי של קבוצת נערים ב' של קרית שמונה יתקשה מאוד להשתלב בצורה טובה בליגת העל של שנתון נערים א' בעונה הבאה, וזה כמובן אם קבוצת נערים א' תצליח להישאר בליגה הבכירה.



 

סכנת ירידה מוחשית. שחקני קבוצת נערים א'.


 
למה אצלם כן, ואצלנו לא?


כמי שחי ביום יום את הנעשה במחלקות הנוער בארץ, אוכל להעיד שבמחלקות נוער רבות ברחבי הארץ – ולאו דווקא של המועדונים העשירים, ההשקעה בצד המקצועי והניהולי – שהנגזרת שלו היא השקעה בשחקנים, היא גדולה או לפחות מורגשת הרבה יותר מאשר בקרית שמונה. אתן לכם דוגמאות: במחלקת הנוער של הפועל הרצליה (מועדון שלו קבוצת בוגרים מקרטעת בליגה א' וקבוצת נוער מדשדשת בליגה השלישית) עומד לרשות שחקני המחלקה חדר כושר ובכל הקבוצות קיים צוות מקצועי שכולל מאמן ומנהל מקצועי. במחלקת הנוער של מ.כ נוה יוסף חיפה - מועדון שחי מהיד לפה ומתנהל בתמיכת מתנ"ס של שכונה עם מצב סוציו אקונומי נמוך, מצאו לנכון להעמיד מנהל מקצועי לרשות השחקנים ומנהל מקצועי לחטיבה הצעירה. במחלקת הנוער של מכבי צור שלום (שכונה עם מצב סוציו אקונומי נמוך בקרית ביאליק, שלה קבוצת בוגרים בתחתית ליגה א') שחקני קבוצות הנערים והנוער נהנים מאימוני TRX ומציוד מתקדם, במחלקת הנוער של הפועל באר שבע שלחו ארבעה אנשי צוות עם קבוצת ילדים ב' למשחק הגביע בקרית שמונה – שהסתיים בניצחון 1:8 לבאר שבע. במחלקת הנוער של בני סכנין ייצרו בעשור האחרון לא מעט שחקנים שהשתלבו בצורה טובה בקבוצת הבוגרים, והם נהנים ממחלקת נוער הישגית יותר מזו של קרית שמונה - למרות המשאבים הכספיים הצנועים ומיעוט המגרשים שעומדים לרשותם. אלה ממש דוגמאות על קצה המזלג, לגישה במחלקות נוער שהן לאו דווקא עשירות יותר בתקציבים מאשר קרית שמונה.



רעננה כמודל

הנתונים שנסקרו בטור זה וגם מצבן של הקבוצות בטבלאות השונות, כל אלה מצביעים על עונה עגומה, עונה שצריכה להדליק הרבה יותר מנורה אדומה לראשי המועדון, היא צריכה להדליק פרוז'קטור !!! אפשר עד מחר ומחרתיים להשתמש בכמות האוכלוסיה הקטנה כתירוץ, אבל אם במחלקת הנוער של הפועל רעננה – עיר של כ-70 אלף תושבים, שמוקפת בערים שיש בהן מחלקות נוער גדולות והיא לא רחוקה גאוגרפית מת"א ונתניה, הצליחו ליצור את אחת ממחלקות הנוער הטובות בארץ – שמתבססת על למעלה מ-80 אחוז שחקנים שהם תושבי העיר, אין סיבה שבמועדון הדגל של הגליל העליון והגולן – שמונה כמות אוכלוסיה גדולה יותר מאשר בעיר רעננה, אי אפשר יהיה להגיע לאותה רמה. אז מה יש ברעננה, שאין בקרית שמונה? מנהל מקצועי במשרה מלאה, צוות ניהולי שכולל ארבעה אנשי ניהול לעומת שניים בקרית שמונה, עוזרי מאמנים בקבוצות, מאמני העשרה בכל הקבוצות, שיתוף פעולה עם צהרוני בתי הספר, ציוד מתקדם. למחלקת הנוער של הפועל רעננה אין יותר מגרשים מאשר לקרית שמונה, אך יש לה תחרות גדולה הרבה יותר עם מחלקות נוער שברדיוס גאוגרפי לא רחוק ממנה – מה שאין לקרית שמונה. אז נכון, מחלקת הנוער של הפועל רעננה נהנית מתמיכה גדולה של עיריית רעננה - מה שלא יכול לקרות בקרית שמונה, ועם זאת, תקציב המחלקה שם לא גדול מזה של קרית שמונה. אגב, מלך השערים של קבוצת הבוגרים של הפועל רעננה הוא מוחמד שאקר - שחקן שהגיע בשנתון נערים ג' למועדון ועלה באמצע העונה שעברה לשורות הקבוצה הבוגרת.


 

מקבוצת הנוער האדומה צמח אחד מהכובשים המצטיינים העונה בליגת העל. קבוצת הנוער של הפועל רעננה מלפני שלוש עונות - הקבוצה שממנה צמח מוחמד שאקר, מלך שערי קבוצת הבוגרים.
 


 תוצר לוואי בנוער

נקודה שמאוד בולטת ואמורה להטריד את ראשי המועדון, היא העובדה שמעט מאוד שחקנים שגדלים במועדון מצליחים לעשות את המעבר מקבוצת נערים א' לקבוצת הנוער. העובדה שבקבוצות הנוער האחרונות היה ייצוג שנע סביב 7-8 שחקנים משמעותיים מתוצרת בית, ילידי שלושה שנתונים, מדברת בעד עצמה. להביא שחקנים מבחוץ זה פונקציה של לא מעט כסף, במיוחד כשמדובר במועדון קצה גאוגרפי כמו קרית שמונה. העונה הזו נחתו חמישה או יותר שחקנים זרים מאפריקה, שלא התאקלמו בקבוצה ולא שירתו אותה. בכלל, אם נבחן את תרומת השחקנים הזרים שהגיעו לקבוצת הנוער של עירוני קרית שמונה בשנים האחרונות, הרי שבטווח הארוך לא מדובר בסיפור משתלם. לא איקה קמצ'דזה, לא ג'וש צ'יאנדדי - שתפס את מקומו של ענבר שרון - שחקן מצוין ונאמן למערכת, מנהיג אמיתי שכמעט והגיע למצב של פרישה מכדורגל, לא הוגו צ'אקומה, לא אנתוני לוקוסה ולא אף אחד מהזרים שנחתו העונה בקבוצה, הם כאלה שעזרו מקצועית לקבוצה הבוגרת או כלכלית לקופת המועדון. אז יכול להיות שהם עזרו לקבוצת הנוער להיות מקום או שניים יותר גבוה בטבלה, אך תוצר הלוואי הוא שזה בא על חשבון שחקנים מתוצרת בית שנדחקו הצידה ועל חשבון לימוד כדורגל נכון של שחקנים, כפי שהיה לפני שתי עונות, כשהוגו צ'אקומה המתין לכדורים ארוכים כדי לנצל את המאסה שלו ולדהור לתוך רחבות היריב בדרך להבקעת שער. זה אולי עזר למיקום בטבלה ולהגעה לגמר גביע, אבל לא עזר לשחקנים שמסביבו ללמוד כדורגל נכון – ולראיה העובדה שאף אחד מאותם שחקנים טרם הפך לשחקן בוגרים משמעותי בליגה כלשהי, מלבד המגן אמיר נסאר - שגם הוא לא גדל בקרית שמונה מגיל צעיר והגיע לכאן בעונתו השניה כשחקן נוער. הבאה של שחקני חיזוק מבחוץ היא הכרחית, אבל היא צריכה להיעשות בצורה מבוקרת. מוטב להשקיע יותר משאבים בטיפוח שחקנים בגילאי הילדים והנערים, כדי שאלה יוכלו לשרת את קבוצת הנוער נאמנה וישמרו על צביונה המקומי, מאשר להביא שחקנים שרובם הגדול לא ישרתו את הקבוצה הבוגרת.



 

היה שווה להביא אותו - ולגרום לענבר שרון להגיע לסף פרישה מכדורגל? ג'וש צ'יאנדדי - קשר קבוצת הנוער בעונת 2013/14.
 


השקעה בדור העתיד למען העתיד

אז נכון, בקרית שמונה יש הוצאות מוגדלות בכל הקשור להסעות ולינה לפני משחקי חוץ, הבאה של שחקנים מבחוץ – ואין להקל ראש בכך, אבל עדיין – אני משוכנע שבראייה נכונה ושונה של הדברים ואולי זה כרוך בהשקעה כספית קצת יותר גדולה, אבל זה ישתלם בגדול: זה יעזור לייצר קבוצת בוגרים עם צביון מקומי יותר, ככל שיהיו יותר שחקני בית משמעותיים בקבוצת הבוגרים ייחסכו כספים רבים על הבאת שחקני חיזוק מבחוץ – שמלבד שכר גבוה ותשלום על כרטיס השחקן שלהם, זוכים לתנאים נלווים של דיור ורכב עם דלקן חופשי. אפשר לבנות בקרית שמונה מחלקת נוער מצוינת, כזו שיכולה וצריכה לפרוש זרועות גם לאזור הגולן וגם לשיתופי פעולה עם מועדונים קטנים מרחבי הגליל, כזו שתוכל למצב את עצמה כאחת מהמובילות בארץ – הן במיקומים בטבלאות הליגות הבכירות והן בייצור שחקנים לקבוצת הבוגרים – שגם בה צריכה להשתנות החשיבה, כי למאמן שעובד במחלקת נוער שהייעוד שלה הוא ייצור שחקנים לקבוצת הבוגרים, יש הרבה יותר מוטיבציה לעבוד קשה, מאשר במחלקת נוער שאין לה יעדים ברורים של קידום שחקנים בקבוצות השונות ולעבר קבוצת הבוגרים. אם לא יהיה שינוי מהותי כבר בעתיד הנראה לעין, שאיש לא יתפלא אם הירידה ברמת המחלקה תמשיך ואם יווצר מצב של בריחת כישרונות למחלקות נוער שמציעות מעטפת מקצועית ותנאים טובים הרבה יותר, כפי שקרה עם ישי בוזורגי – שעבר למחלקת הנוער של מכבי ת"א.



 
שער שמיני העונה. ישי בוזורגי, בעת החתימה על חוזה במכבי ת"א.
בלי שדרוג ברמת המחלקה, יהיו עוד כאלה שיילכו בעקבותיו. ישי בוזורגי, במעמד החתימה על חוזה במכבי ת"א.
 


לחשוב קהילתי

במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה צריכים לשים דגש גדול יותר על הצד הקהילתי. בתחילת החודש נרשמה יוזמה מבורכת של קבוצת ילדים ב', שנרתמו יחד עם שחקנים מקבוצת הבוגרים לניקיון ושיפור מצבו של מועדון "לעיוור" בעיר. פעולות קהילתיות מהסוג הזה צריכות להיות עניין שבשגרה, ואין צורך להרחיב על הערך המוסף שהעושים במלאה דולים מפעילות כאלה. קהילתיות צריכה להיות גם על המגרש. למה הכוונה? יש הרבה ילדים שרוצים לשחק כדורגל, אך חלק לא קטן מהם לא מתאים לשחק בקבוצות בליגות בכירות - והם גורמים שלא באשמתם לפערים ברמת השחקנים הכללית של הקבוצה. טוב יעשו במחלקת הנוער של קרית שמונה אם יפתחו בכל שני שנתונים קבוצה נוספת שתשחק בליגה מחוזית לא בכירה, כזו שתיתן מקום לשחקנים הפחות המוכשרים לבוא לידי ביטוי, בקבוצה שתואמת את כישוריהם. גם עידוד של ליגת קטרגל לאורך העונה כולה, כפי שפועלת בחודשי האביב ליגת "ההר וצפון העמק", יכולה להיות פתרון מצוין לשחקנים פחות מוכשרים או כאלה שמעדיפים את השבתות לבילוים עם המשפחה.



 

נרתמו למען הקהילה. שחקני קבוצת ילדים ב' בפעילות למען מועדון "לעיוור".






  תגובות אחרונות


החברים של גליל עולה 2
הודעות אחרונות בפורום
כניסה לפורום


youth soccer drills  |    משחקי כדורגל