מאת: טוהר חלפון - מקומון "כל העיר", ואורי שמיר - עורך האתר
מחלקת הנוער של מ.ס פרדס חנה/כרכור חווה בעונות האחרונות התקדמות הדרגתית מדי עונה, הן מבחינה של גדילה בהיקף הפעילות והן מבחינת ייצוג בליגות הבכירות. בעונה הזו זוכה המחלקה לייצוג לראשונה של קבוצת נוער בליגה הלאומית. המרקם החברתי המיוחד במחלקה, העובדה שקבוצות מחלקת הנוער של מ.ס פרדס חנה/כרכור אינן "מככבת" בשנים האחרונות בדיוני בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, הפכה את המחלקה לכזו שקורצת לילדים ונערים לא רק משני היישובים שאותם מייצג המועדון, אלא גם מהיישובים הסמוכים ואפילו מיישובים ערבים בואדי עארה.
גורם מרכזי בהצלחה של מחלקת הנוער הוא משה יזדי, מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער, שחוגג יום הולדת 68 בסופ"ש הזה. יזדי, יליד פרדס חנה, מחובר בכל נימי נפשו ונשמתו לענף הכדורגל, אותו הוא מגדיר "החיים שלי". בראיון אישי הוא מספר על תחילת דרכו אי שם לפני יותר מ-50 שנה כנער ישיבה דתי, ההחלטה להמשיך בכדורגל גם אחרי הפרישה, הצפי לקבוצות הבכירות במועדון, ה"אני מאמין", ההנאה מאימון נכדיו וגם עמדתו על התנהלות הכדורגל בארץ.
משה, יותר מחמישה עשורים אתה בכדורגל בפרדס חנה. תן לנו את הנקודות המרכזיות בחיבור שלך לכדורגל.
"תחילת דרכי בכדורגל הייתה למעשה בגיל 15.5, מישהו ראה אותי משחק, אני הייתי ילד דתי, תלמיד ישיבה והוא כנראה ראה שאני משחק טוב אז הוא זימן אותי לשחק בהפועל פרדס חנה. כשחקן בוגרים שיחקתי בליגה ב', שזו הייתה הליגה השלישית במדינה ובתור נער צעיר זה היה חווייתי מאוד. שיחקתי בתחילה כמגן ימני ובמהשך כשחקן כנף ימין. לאחר מכן עברתי לבית"ר פרדס חנה, שיחקתי שם עד גיל 29, לאחר מכן קנו את כרטיס השחקן שלי במכבי פרדס חנה ב-5000 לירות, שזה היה נחשב סכום גבוה במונחים של הליגות הללו. שם שיחקתי עד שפרשתי מכדורגל בגיל 38. במקביל, דאגתי לקראת הפרישה לעשות קורס מאמנים, כי היה ברור לי שאני רוצה להמשיך בכדורגל, ומאז אני מאמן ביישוב. כשקיבלתי את תעודת המאמן, התחלתי לעבוד בבית"ר פרדס חנה, אחרי תקופה עברתי גם למכבי חדרה ואז בעצם הקימו את מועדון מ.ס פרדס חנה ומאז אנחנו 25 שנים צועדים יחד. פרדס חנה זה המקום שלי, הבית, המקום שאני כל כך אוהב ומחובר אליו ושמח על הזכות להיות חלק ממנו".
מה ה"אני מאמין" שלך כמאמן?
ה"אני מאמין שלי" בתור מאמן הוא שכל ילד שמגיע לכדורגל, גם אם הוא חלש או לא טוב מספיק, תמיד אתן לו את ההרגשה שהוא הכי טוב, תמיד יהיה לו מקום אצלנו להשתפר. מבחינתי, לכל הילדים מגיעה הזדמנות שווה. לי חשוב שהם לפני הכל יבואו ליהנות, כי כשהילדים נהנים גם אני נהנה וכולם מרוצים. החינוך והלימודים קודמים לכדורגל, זה המסר שאנחנו מעבירים לכל הילדים במועדון וכך אנחנו מחנכים אותם. אני כמנהל מקצועי בקשר עם מורים והנהלות בתי הספר, כדי לוודא שהילדים מתנהגים בצורה תקינה בבית הספר והכדורגל לא פוגע להם בהתמקדות בלימודים".
תן לנו דוגמא שמאפיינת עד כמה התפיסה שלך כמאמן ושלכם כמועדון היא מעבר לכדורגל הישגי?
"בעונה שעברה עלה לכותרות ברשתות החברתיות מקרה של ילד מפרדס חנה, שעובר חרם קשה. אחד מהילדים מהקבוצה ביקש להביא אותו לקבוצה, כמובן שהסכמנו והוא השתלב מאוד בשורות קבוצת ילדים ג'. הוא זכה למעטפת חברתית ולמסגרת שהוא כל כך היה צמא לה, הילדים הפכו לחברים טובים שלו והוא ממשיך איתנו גם בעונה הזו".
אתם גם המועדון היחיד אולי בארץ, שיש לו שתי קבוצות נוער.
"קבוצת הנוער שלנו עלתה לליגה הלאומית. מטבע הדברים לא היה לנו מקום להשאיר את כל השחקנים שהלכו איתנו דרך ארוכה והיינו צריכים גם לקלוט שחקנים מבחוץ. היה חשוב לנו לדאוג לנו למסגרת אלטרנטיבית לשחקנים, שבשלב הזה יותר מתאימים לדרג פחות גבוה מהליגה הארצית. יצרנו שיתוף פעולה עם השכנים היקרים שלנו, מ.כ אור עקיבא, בראשותם של עמי צרור ואלי אסולין המקסימים, הצענו להם לפתוח קבוצת נוער עם שחקנים שלנו - מתוך מטרה לייצר להם מסגרת. יהיו מקרבם כאלה שיחזרו אלינו ויהיו כאלה שיישארו שם או יפנו לדרך אחרת, אבל לנו חשוב להיות שלמים עם עצמנו ולתת לילדים שהלכו איתנו מגיל צעיר, חלקם מבית ספר לכדורגל, את המסגרת ואת ההרגשה שאנחנו לא מתעלמים מהם ברגע שעלינו ליגה".
איך עברה על המועדון העונה שעברה?
"עונת הקורונה כמו על כולם, גם עלינו עברה קשה מאוד בעיקר החוסר ידיעה שליווה אותה. איכשהו מצאנו למרות הכל את הדרך להתאמן גם בתקופות הסגרים. מה שחשוב שז מאחורינו, התאוששנו חזרנו להתאמן והקבוצות שלנו עבדו יפה מאוד. לצערנו, קבוצת נערים א' לא הצליחה להישאר בליגה הארצית, אבל חגגנו עם קבוצת הנוער עליית ליגה היסטורית".
מה דעתך על העלאת מספר היורדות בליגות נערים ב' ועד הנוער?
"החלטה רעה מאוד לכדורגל. הרבה מנהלים מקצועיים ומאמנים ששוחתי עמם בדעה הזו. זה יהפוך את הליגות להרבה יותר אלימות, זה יביא למצב שיהיו קבוצות שכבר בשלב מוקדם ישלימו עם ירידת ליגה - דבר שיוביל להרבה פרישות, להורדת רמת התחרות. טעות גדולה".
מה המטרות של המחלקה בעונה הזו?
"המטרות שלנו תמיד היו לשאוף כמה שיותר גבוה. חשוב לנו שכל מי שמגיע למועדון ירגיש כמו בבית, ירגיש נוח ואני מאמין שזה פרמטר שמשפר את ההישגים של השחקן. שטוב לך ועושים לך טוב אתה תעשה את המקסימום מצידך כדי להחזיר טוב. בעניין הזה חשוב לי לציין את צוות המאמנים ואת יו"ר המועדון, מאיר מרדכי - איש יקר ונדיר בנוף, שעובד בהתנדבות מלאה למען המחלקה. בנוער יש לנו קבוצה מוכשרת, שעושה דרך עם מאמן מצוין בדמותו של אילן צרפתי. המטרה היא לתקוע יתד בליגה. אני מאמין שיש לנו חומר טוב גם למרכז טבלה. בנערים א' הקבוצה תחת הדרכתו של שמי אבידן שואפת לזכות באליפות השרון ולחזור לליגה הארצית. בשנתון נערים ב' הקבוצה בהובלת מאיר טלבי שואפת להצליח להישאר בליגה הארצית, שממנה יירדו 7 קבוצות מתוך 19".
ציפור קטנה לחשה לנו שהנכדים שלך הם גם חלק מהמחלקה.
כן יש לי שני נכדים, האחד עילאי יזדי והשני פלג מדמוני. לשאלתך אנחנו מצליחים לעשות את ההפרדה ובמגרש כולם עושים את מה שצריך לעשות, אין הנחות. אם הם לא יעשו את מה שצריך לעשות הם יענשו כמו כל שחקן אחר אבל באמת שהם ילדים טובים אז אני לא רואה מצב שנגיע לזה".
איך החיבור שלך עם הכדורגל מתקבל אצל המשפחה?
"זה הולך ביחד, לפחות במקרה שלי. קודם כל, מאז שהילדים שלי מכירים אותי - אני בכדורגל. הם לא יודעים משהו אחר. הכדורגל הוא החיים שלי, זה חלק בלתי נפרד ממני ואני נותן את כל כולי למשחק הזה, גם בגילי המופלג, אני עוד משחק. המשפחה כמובן מקבלת את זה באהבה והבנה מלאה. אספר לכם עוד משהו, בזמן הקורונה והסגרים, עשיתי לנכדים שלי אימונים אישיים במגרש והם כל כך נהנו שהם לא מפסיקים לבקש את זה שוב".
מה משאיר אותך כל כך הרבה שנים בענף הכדורגל?
"מה שמשאיר אותי בכדורגל כל השנים האלו זה האהבה לענף,למשחק. הענף הזה פופולארי מאוד ואם אני שם את כובע המחנך לרגע, אני יכול לומר לך שהרבה ילדים שמשחקים כדורגל הם מובילים גם בכיתה וגם בלימודים. אני באמת חושב שהרבה מהילדים שמצליחים בכדורגל יצליחו בעוד הרבה דברים אחרים במהלך החיים. הכדורגל מקנה לילדים הרבה מאוד ערכים וכלים שישמשו אותם גם כאנשים בוגרים ואנחנו הצוות המקצועי, תפקידנו לחזק את זה ולהעצים את זה כמה שרק ניתן".
מה אנחנו צריכים לעשות, כדי שיהיה כאן כדורגל טוב יותר?
"דעתי על הכדורגל בארץ היא שאין פה מספיק השקעה.כדי ששחקן יהיה שחקן מצליח, צריך להשקיע המון וכל מאמן שהוסמך בקורס מאמנים צריך להבין שכל ילד הוא עולם ומלואו, צריך להאמין בהם ולדאוג שהם יהיו קודם בני אדם ואחר כך כדורגלנים ורק ככה תבוא ההצלחה. לגבי איכות הכדורגל בארץ יש הרבה לשפר, תמיד יהיה מה לשפר, אבל צריך להחיל לשפר מלמטה, כי שם הכל מתחיל".
הצטרפתם לקבוצות הווטסאפ שלנו? מוזמנים להצטרף לקבוצות ווטסאפ שקטות לכל השנתונים, שבהם תוכלו לקבל פרסומים חשובים הנוגעים לשנתון שאליו אתם שייכים.הקליקו כאן מעבר לרשימת קישורי ההצטרפות לקבוצות הווטסאפ שלנו
